books-table-top-view-books-sheets-are-sp

מאמרים

צילום שביל החלב

דוד בן אלישע

צילום: פבל ספוריש


במאמר זה נרחיב על אחת מהחוויות המיוחדות ביותר לצלם והיא צילום שביל החלב. בשונה מסגנונות צילום אחרים, צילום שביל החלב אמנם מאד טכני אך מצריך הרבה תכנון, הכנות וגם קצת מזל. מאמר זה יכלול מידע ברמה הבסיסית ביותר לצילום שביל החלב ויחולק למספר נושאים:

  1. המועדים והמיקומים בארץ בהם רצוי לצלם את שביל החלב

  2. ציוד צילום נדרש

  3. כיוון פרמטרים במצלמה וסדר פעולות

  4. מחשבות על קומפוזיציה

  5. עיבוד ועריכה


המועדים והמיקומים בארץ בהם רצוי לצלם את שביל החלב

ליבת שביל החלב "זורחת" ונראית בחודשים מרץ – אוקטובר כאשר שיא עונת שביל החלב היא בחודשים יוני- אוגוסט. ניתן להתעדכן בזמני עליית השביל ושקיעתו עפ"י מיקום פיזי באתר timeanddate.com (https://www.timeanddate.com/astronomy/night/@294166 ) – ניתן להזין תאריך ולשחק עם כיווני רוחות השמיים ואז להניע את סליידר השעות ולראות את מפת הכוכבים בכל אזור בו תבחרו לצלם. זמני עליית שביל החלב לפי חודשים: במהלך חודש מרץ זורח שביל החלב בסוף הלילה בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר במהלך חודש מאי זורח שביל החלב בתחילת הלילה בסביבות השעה 23:00 במהלך חודש יוני זורח שביל החלב בסביבות 21:30-22:00 ומופיע כמעט כל הלילה במהלך חודש אוגוסט זורח שביל החלב עם רדת החשיכה במרכז השמיים וחוזר חלילה עד חודש אוקטובר


הגורם הבא שיכתיב את המיקום ואת הזמן בכל חודש בו נצפה בשביל החלב הוא זיהום אור. זיהום אור הוא האויב הגדול של צלמי הכוכבים והאסטרונומים. ישנם מספר סוגי זיהום אור מהם נרצה להימנע:

  • זיהום אור טבעי – אור הירח המאיר את השמיים, פוגם באור הכוכבים ובנראותם ועל כן המועד בחודש בו נימנע מאור הירח הוא 3-4 ימים לפני תחילת חודש עברי. לילות בהם הירח אינו זורח או זורח לחלק קטן מאד מהלילה, דבר המאפשר לילה חשוך בו הכוכבים (ושביל החלב) ייראו בצורה הטובה ביותר. ניתן להתרשם מאחוזי תאורת הירח ומזמני זריחתו ושקיעתו באתר שנרשם למעלה וכן באתר www.clearoutside.com (מופיע גם כאפליקציה) שמכיל גם נתוני מזג האוויר.

  • זיהום אור מלאכותי קבוע – ערים ויישובים, בסיסים צבאיים, עמודי תאורה, מבני תעשייה ועוד... מהווים פרמטר שישפיע בצורה מכריעה על התוצר הסופי שלנו וכן על נראות הכוכבים ושביל החלב.

  • זיהום אור מלאכותי מזדמן – פנסי מכונית נוסעת בכביש סמוך או בחניון, הדלקת תאורת פנס ראש ע"י אחד מהחברים איתם יצאתם, פלאפונים ואפילו גזייה דולקת של פק"ל קפה יכולים להאיר לכם את הפריים ובחשיפה ממושכת יקבלו הילה שתפגום לכם בתוצאה.

ע"מ להימנע מזיהום האור נצטרך אם כן, לבחור מקום עם זיהום אור מלאכותי נמוך ניתן להביט באתר https://www.lightpollutionmap.info ולבחור על פיו ולהצליב עם אתר עמוד ענן ( www.amudanan.co.il (ע"מ להימנע מכניסה לשטחי אש פעילים. אזורים מומלצים בארץ – אזור הדרום בכלל ודרומית למצפה רמון בפרט. גם במזרח רמת הגולן ניתן למצוא מספר מקומות מצומצם עם זיהום אור שמאפשר צילומי שביל החלב. לאחר שבחרנו זמן בחודש עפ"י תאורת הירח, נבחר מיקום מתאים.

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא מזג האוויר. אובך, עננות, ערפל, רוחות חזקות, לחות וגשם יפגמו בחוויה הכללית אך בעיקר יפגמו בתוצאה הסופית מבחינת נראות השמים. כדאי להתעדכן מס' ימים מועט לפני התאריך מה מצב פרמטרים אלו באתר / אפליקציית www.clearoutside.com ולבחון האם אלילת המזל לצידכם.


ציוד צילום נדרש

הרשימה הבאה היא בגדר חובה ע"מ להגיע לתוצאה המיטבית. ניתן גם לאלתר בשטח בהיעדר אחד מהפריטים, אך בהנחה שלא יוצאים בכל יום לצילומי כוכבים רצוי להתארגן על הציוד הבא לפריימים מנצחים:

  • מצלמה – כל מצלמה עם אפשרות לצילום ידני מלא ואפשרות לפוקוס ידני (בחלק מהמצלמות נמצא על העדשה ובחלק שליטה מהמצלמה)

  • עדשה - עדיפות לעדשה רחבה ככל האפשר. טווחי אורך המוקד המומלצים:

  • אורך מוקד 14-24 מ"מ למצלמות פול פריים

  • אורך מוקד 10-18 מ"מ למצלמות קרופ

  • חצובה – עדיפות לחצובה בעלת נעילת ראש איכותית (ראש כדורי פחות מומלץ, אך אפשרי לחלוטין), ללא הגבלת / נעילת פיסוק רגלי החצובה.

  • שלט חוטי (ננעל) פשוט – מיזעור מגע עם המצלמה למניעת התזוזה הקלה ביותר

  • סוללות- 2 סוללות טעונות לחלוטין. בד"כ יוצאים לצלם לילות שלמים ומשלבים את החוויה עם צילום סובב האירוע, חבל שבגלל מגבלת סוללה לא נתפוס פריים מנצח.

  • כרטיסי זיכרון – כדאי להביא על כל מקרה כרטיס גיבוי נוסף ריק במיוחד אם בהמשך הלילה נצלם גם שבילי כוכבים (מאמר נפרד בנושא).

  • כלי ניקוי לעדשה– ניקוי אבק או לחות שמצטברים מהסביבה בה נשהה.

  • פנס ראש – שימוש בפנס ראש משאיר את הידיים חופשיות לתפעול, חובה שיכיל אפשרות לתאורה אדומה ע"מ לא להפריע לצלמים מסביב. בכל מקרה, אין להפעיל כל תאורה בזמן הצילום עצמו.


כיוון פרמטרים במצלמה וסדר פעולות

  • כיבוי אופציית Long exposure noise reduction בתפריטי המצלמה

  • כיבוי מייצב בעדשה אם קיים

  • העברה לפוקוס ידני

  • צילום ב RAW בלבד



כיוון פרמטרים לפי משולש החשיפה

חישוב זמן החשיפה (זמן השארת התריס פתוח) עפ"י חוק ה- 500


נרצה לנצל את זמן החשיפה המקסימלי לפי נתוני העדשה והמצלמה ע"מ לא להגיע למצב של מריחת כוכבים (בשל תנועת כדור הארץ). עפ"י חוק ה- 500 , זמן החשיפה המקסימלי המומלץ למניעת מריחת כוכבים הינו 500 חלקי מכפלת אורך המוקד בגודל החיישן.

במצלמות פול פריים crop factor = 1 במצלמות קרופ תלוי יצרן 1.5-1.6. את התוצאה מעגלים כלפי מטה בשניות וזהו זמן החשיפה. לדוגמא אם אצלם עם מצלמת קרופ של קאנון ואורך מוקד של 15 מ"מ עפ"י חוק ה- 500 זמן החשיפה המקסימלי המתקבל הוא: 500/(15*1.6) = 20.8 sec

את הצמצם נהוג להשאיר על המצב הכי פתוח בצילום שביל החלב.

נתוני ה ISO משתנים עפ"י התוצאות ועל פי יכולות המצלמה. מצלמות קרופ בד"כ לא 'מסוגלות' להתמודד עם ISO גבוה ומציגות תוצאה מגורענת מאד. לכן יש לערוך מספר צילומי ניסיון ולבחון את התוצאות.

בשלב האחרון, לאחר שכל הפרמטרים שלמעלה מכוונים, כל שנותר הוא להעמיד את המצלמה על חצובה, לארגן קומפוזיציה ולפקס לאינסוף.

ישנן מס' דרכים לפיקוס:

  • להעביר למצב live view ולחפש כוכב בוהק או אזור מואר, להגדיל את התצוגה ולהניע את טבעת הפוקוס בלבד עד להשגת תוצאה רצויה.

  • להאיר עם סמן לייזר על עצם במרחק 15-20 מ' ולפקס עליו.

  • להעמיד אדם עם פנס דולק במרחק 15-20 מ' ולפקס עליו.

  • במידה ואין אפשרות לפקס באפשרויות הקודמות, ניתן להניע את טבעת הפוקוס לאינסוף (סימון ∞ בחלונית הפוקוס בעדשה) ולחזור מעט אחורה.

לאחר הפיקוס לא נוגעים יותר בטבעת הפוקוס. ניתן בנקודה זו להניע את המצלמה על צירי החצובה לקומפוזיציה הרצויה אך לא להזיזה מהמקום.

תקציר סדר פעולות

  1. כיוון הגדרות מצלמה

  2. משולש חשיפה (תריס, צמצם ורגישות חיישן)

  3. פוקוס ידני

  4. קומפוזיציה

  5. קליק






מחשבות על קומפוזיציה

צילום ליבת שביל החלב הינה מרגשת מאד אך ע"מ להפיק מהצילום אף יותר, רצוי לחשוב על עוגן בקומפוזיציית הקרקע שיעניק ערך המוסף לפריים.

דוגמאות לעוגנים:

  • עץ עם או בלי תאורה

  • קו רקיע הררי מיוחד

  • אוהל מואר

  • אדם המצביע לכיוון שביל החלב

  • אדם המצביע עם סמן לייזר או מבזיק במבזק

  • מבנה מיוחד או עצם גדול וכו'...

שימו לב שכל שימוש בתאורה צריך להיות מצומצם על מנת שזיהום האור לא יהיה גבוה מדי ויפגע בתוצר הסופי. לכן, תספיק ברוב המקרים תאורה בעלת עוצמה נמוכה וזמן החשיפה הארוך יצליח להגביר אותה. בהתאם לתוצאות ניתן לשפר עוד את התוצר.


עיבוד ועריכה

עיבוד ועריכה הינם חלק בלתי נפרד מהגשת התוצר הסופי. לרוב, התוצר הגולמי מהמצלמה יצטרך לעבור עיבוד בתוכנות לייטרום או פוטושופ. הצעת פעולות נפוצות לביצוע:

  • יישור התמונה וחיתוכה בהתאם לקומפוזיציה הנדרשת

  • הגברת אור הכוכבים

  • הענקת פרשנות צבעונית לחלקים מהפריים

  • העמקת השחורים וחיזוק הלבנים בהתאמה

  • שליטה על זיהום האור בצורה סלקטיבית להפחתתו

  • טיפול בצללים בהתאם לרעיון העריכה – הגברת הצללים או הבהרתם

  • הדגשת ליבת שביל החלב והבהרתו בצורה סלקטיבית

  • ניקוי רעשים

שליטה בכלי עיבוד ועריכה כלליים וסלקטיביים הכרחיים ע"מ להפיק את המקסימום מחומר הגלם (קובץ ה RAW) מהמצלמה.


פינת התכל'ס


1. להיעזר באפליקציות לבחירת יום מתאים בחודש ומזג אויר טוב לשמיים נקיים

2. לבחור מיקום עם קומפוזיציית קרקע מעניינת

3. כיוון הפרמטרים במצלמה לפי השלבים הנ״ל

4. כיוון הפוקוס

5. שיפור נתונים לפי תמונות הניסוי

6. עריכת התמונות בלייטרום / פוטושופ




לסיכום

כפי שנכתב בתחילת המאמר, צילום כוכבים בכלל ושביל החלב בפרט הינו טכני מאד אך מצריך הכנות ותכנון רב לפני כן. ככל שההכנה תהיה טובה יותר, כך לתוצאות יש פוטנציאל לצאת טוב יותר ובכך גם הסיפוק מהחוויה יגדל. מאחל לכם לילות זרועי כוכבים ובהירים מעננים.


875 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול